תוכנות חופשיות ותפקיד המדינה

ב-20 לפברואר פורסמה כתבה באתר YNET, מאת אדר שלו ואהוד קינן, על כך שפרויקט OPEN OFFICE העברי בסכנת סגירה. כידוע, פרויקט אופן אופיס העברי, מטרתו לאפשר חלופה חופשית וחינמית לחבילת אופיס של מייקרוסופט.
מתברר, כי המדינה (באמצעות החשב הכללי) נמצאת כרגע באיזשהו תהליך לבדיקת המשך תקצובו והפעלתו של הפרויקט ועד שלא תושג הכרעה בעניין, הפרויקט מוקפא.

המדינה, זה זמן מה, פועלת בדואליות: מצד אחד המדינה טוענת כי ברצונה לפתח את תוכנות הקוד הפתוח והגישה החופשית ומנגד משרד האוצר חותם עם חברת מיקרוסופט הסכם לרישוי תוכנה לשלוש שנים. את הדואליות ניתן להסביר בחילופי גברא של מקבלי ההחלטות, שימוש בקוד הפתוח אך לשם הגדלת כושר המיקוח של המדינה מול חברת מיקרוסופט במו"מ לרכישת תוכנות (או רישיונות לתוכנה) ועוד כיוצא באלה סיבות.

אני קורא למקבלי ההחלטות לעזוב בצד את שיקולי חסכון הכספים בזמן הקצר (בגין הטבות לרגע מצד חברת התוכנה ו/או ההשקעה הנדרשת בפיתוח וביסוס אלטרנטיבה חופשית) ואת הנוחות הקיימת במוצרי מייקרוסופט, ולקבל החלטה אמיצה, אשר תועיל למדינת ישראל בטווח הארוך – על המדינה להיות חוד החנית במאבק על הקוד הפתוח והגישה החופשית. עליה לעשות זאת באמצעות פיתוח תוכנות עיבוד תמלילים, טבלאות וגרפים חופשיים מתשלום אך יותר מכך – על המדינה לאמץ תוכנות אלו בפעולותיה: החל ממערכת החינוך ועד לרשות המיסים. רק כך, יוכלו התוכנות הפתוחות להיטמע ולהשתרש בחברה.


מדוע פלטפורמה חינמית, מבוססת קוד פתוח, המותאמת לקהל הישראלי (ועל כן היא צריכה להיות מותאמת גם לשפה הערבית, הרוסית והאמהרית) חשובה כל כך?

רשימה זו אינה מתעתדת להיות רשימה ממצה, אך אלו נראות לי הנקודות החשובות ביותר:

  1. חינוך: הקוד הפתוח כולל בתוכו ערכים רבים הראויים לאימוץ.

    • ראשית, יש בו משהו מתחום הסוציאליזם – התרומה של הפרט למען הכלל. יצירת תוכנה, לא למען רווח, אלא לתועלת הציבור. [בהערת אגב חשוב לציין כי לא כל תוכנות הקוד הפתוח נועדו לתועלת הציבור בלבד. לחלקן, המודל העסקי הוא אחר, כדוגמת, תשלום עבור התמיכה ולא עבור השימוש]

    • שנית, שקיפות. קוד פתוח מאפשר למתכנת המתחיל ללמוד את התוכנה, במדינה מתפתחת, אשר משאבה העיקרי הוא ההון האנושי, אין דבר חשוב יותר מהאפשרות ללמוד במחיר שגם העניים ביותר יכולים לשלמו.

  • היעדר תלות בחברות התוכנה המסחריות (ושלא תטעו, החברות המסחריות עזרו לנו לפתח את התלות – לא לחינם ניתן להעתיק בקלות את מוצרי מיקרוסופט ולא לחינם ניתנים לעובדי מערכת החינוך, אשר מחנכים את הדור הבא את האפשרות לרכוש את מוצרי מייקרוסופט במחירים מגוחכים).

  • מעבר ממדינה ש"גונבת" קניין רוחני על מנת להתפתח למדינה שמתפתחת תוך שמירה על החוק.

  • אבטחה: ישנה טענה שככל שיותר עיניים "שוזפות" את שורות הקוד – כך הסיכוי לתכונות זדוניות או לפגמים אחרים בתוכנה קטן. אני לא יודע אם הטענה נכונה, אך בפועל, נראה כי האקרים למיניהם פועלים ביתר מרץ ומחפשים באדיקות רבה יותר פרצות במוצרים מסחריים ופחות במוצרים חופשיים (יתכן כמובן שפעילות זאת נובעת מפופולאריות התוכנות המסחריות לעומת התוכנות החופשיות).

  • given enough eyes, all bugs are shallow""

    Eric S. Raymond, The Cathedral and the Bazaar: Musings on Linux and Open Source by an Accidental Revolutionary (O’Reilly, 1999) 41.

    1. יצירת תחרות בריאה ואלטרנטיבה לתוכנות השולטות. תחרות זו תביא בסופו של דבר, מוצר טוב יותר ללקוח, במחיר טוב יותר.

    על כן, ראוי לדעתי גם לשנות את חוק זכות יוצרים, התש"ס-2007, אבל זה כבר לפוסט אחר.

    הישרדות

    בתחילה חשבתי לכתוב פוסט על המאבק בין הפורמטים HD DVD ו- Blu-ray והשוני בינו לבין המאבק על פורמט קלטות הוידאו (בטא נ' VHS), אך לאחר מחשבה הגעתי למסקנה כי המאבק בין ערוץ 2 לערוץ 10 מעניין הרבה יותר.


    השמועות אומרות כי התוכנית הישרדות היא הנסיון האחרון של ערוץ 10 להשיג רייטינג משמעותי, לפני שהם סוגרים את השאלטר. מכאן גם נובעת ההשקעה העצומה (במונחי ישראל) של חמישה מיליון דולר.
    ערוץ 2 ניסה בכל כוחו למנוע את הצלחת התוכנית. בתחילה היה זה צביקה הדר עם "נולד לרקוד" בתוכנית אינסופית שכללה כוכבי על (מישהו אמר נינט?), תוכנית (כמעט) ללא פרסומות ובהמשך, ובקרב כמעט אבוד מראש, ספיישלים של התוכנית המצליחה אחד נגד מאה.

    כידוע, התוכנית הישרדות, למרות התחרות ושינויי לוחות הזמנים (בתגובה לפעולות ערוץ 2), מאוד מצליחה והיא מובילה את דירוג טבלת הרייטינג כבר מספר שבועות ובעיקר מייצרת באזז רציני (עליית מחירי הקוקוסים, ההגנה של ההפקה על המתמודד דן מנו, תצלומי הבתים ברקע בזמן ההתמודדויות, חוסר שעירותן של המתמודדות, חוסר האמונה כי באמת מישהו הצליח להחזיק בולי עץ במשקל 20 קילו ברגליים במשך יותר משעתיים, הגדרת המקצועות המשונה של המתמודדים, השמועות על המתמודדים שמגיעים לגמר, הפרס המגוחך למנצח\ת, הרכילות על ויקה ומעשיה באי המתים עם הצלם שנשאר לתעד את מעשיה, הרכילות על מרינה וחייה הפרטיים וכו' וכו').
    אני מודה, גם בארוחת שישי המשפחתית האחרונה דיברנו, בעיקר, על הישרדות.

    אז נכון שהמנחה הישראלי אינו יכול להשתוות ל Jeff Probst. נכון, התוכנית נמתחת כמו מסטיק ונכון – העריכה מזעזעת ומגמתית. מדובר בתוכנית מחורבנת, אבל אני ממש שמח שהיא מצליחה.

    כבר שנים אני חב חיבה יתרה לערוץ 10. משום מה אני אוהב את התוכניות שלהם: את החדשות, את לונדון וקירשנבאום, את "היום שהיה", את שידורי הספורט.
    אם מה שצריך כדי שהערוץ ישרוד, זו תוכנית ריאלטי מתורגמת שעשויה בצורה חצי מהוקצעת ובעייתית לפרקים, אז אני מוכן לספוג את המכה – ולאכול חלזונות. ועוד לא דיברנו על החשיבות של ערוץ מסחרי נוסף, פתוח לציבור הרחב (שאגב, ערוץ 10 אינו באמת פתוח בציבור הרחב והוא ניתן לצפייה רק באמצעות ממיר של הכבלים או של הלווין), לתחרות, לעשיית תוכניות מקור ולמגוון.


    מקודדים לסרטים

    לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בבעיות הקשורות לקבצי וידאו שנדחסו וקודדו בצורות שונות (כדוגמת אי שמיעת סאונד ו/או אי ראיית הוידאו). לרוב, אם הקובץ עצמו אינו פגום, הבעיה טמונה באוסף המקודדים והמפענחים המעודכנים על המחשב.

    על כן, אני ממליץ בחום על אוסף המקודדים העדכני ביותר המצוי באתר הזה.

    אגב, מלבד עדכון המפענחים במחשב, באוסף יש מספר תוכנות נוספות שיכולות להיות שימושיות לפרקים, אך יש תוכנה אחת שאני ממליץ במיוחד להתקין (יש לסמן במהלך ההתקנה √ במקום המתאים) והיא תוכנה בשם Media Player Classic.

    מדובר בתוכנה לצפייה בסרטוני וידאו וסרטים. יתרונה טמון בפשטותה, היותה קלת משקל מבחינת זלילת משאבי מערכת והיותה חינמית לחלוטין.

    סיום התמחות

    בימים אלה אני מסיים את התמחותי במשרד עוה"ד ש. הורוביץ ושות'.
    זה הזמן להגיד תודה ולאחל המון הצלחה לכל האנשים והחברים שליוו אותי לאורך השנה – ובעיקר, למתמחים במחלקת הקניין הרוחני שעשו את ההתמחות לחוויה מוצלחת במיוחד. תודה קרני, אסף, יאיר, זיו וגילי על הכל.

    Firefox (או: ניסיון להשתחרר מהמונופול של מיקרוסופט)


    "כשיש תחרות, הצרכן מרוויח"

    המשפט הזה נכון, כמעט תמיד. תוסיפו לזה גם אידיאולוגיה ואמונה במודלים החופשיים (כדוגמת קוד פתוח) ויוצא שאתם חייבים לנסות את תוכנת הגלישה של מוזילה, (פיירפוקס) Firefox. אני אישית משתמש בגרסא האנגלית של התוכנה, אך גם הגרסא העברית עובדת מצויין.

    אני משער שיצא לכם, הקוראים, לשמוע לא מעט על התוכנה, אך אני אחטא למטרת הבלוג אם אני לא אספר עליה מעט:

    יתרונות

    • הגלישה מהירה יותר מאשר בתוכנת האקספלורר של מיקרוסופט
    • התוכנה "קלה" יותר מבחינת צריכת משאבי מערכת (למרות שלעיתים יש באגים המחייבים הפעת התוכנה מחדש – אך עדיין, בתדירות נמוכה יותר מהמתחרה שקל לשנוא, מבית מיקורסופט).
    • התוספות האפשריות

    חסרון בולט

    • לא מעט אתרים בנויים לצפייה מייטבית באקספלורר ואינם נצפים טוב בפיירפוקס.

    פתרון לחסרון ותוספות נוספות
    כפי שכבר צוין, אחד היתרונות המרכזיים של התוכנה היא האפשרות להוסיף תוספות לבחירתך [אגב, כיום באקספלורר 7 גם יש אפשרות להוסיף תוספות...].

    אני רוצה להמליץ לכם על התוספות הטובות ביותר לדעתי:
    הראשונה שבהם – פותרת את בעיית התאימות של אתרים. קוראים לתוסף IE TAB והוא ניתן להורדה כאן.
    התוסף מאפשר למשתמש להחליף את דפדפן הצפייה בדף מסויים מפיירפוקס לאקספלורר ולהיפך (מאפשר ללכת עם ולהרגיש בלי). זהו התוסף הראשון שתרצו אצלכם על הפיירפוקס.

    התוספת השנייה שמומלצת ביותר היא בעצם סוג של "רשת חברתית" בשם del.icio.us אשר ניתן להורדה כאן. מדובר בתוסף אשר שומר הסימניות, בצורה נוחה מאוד, מאפשר למשתמש להגיע לסימניות שלו מכל מקום וכן להיעזר בידע המשותף של הגולשים על מנת למצוא סימניות המקוטלגות באופן דומה לסימניות המקולגות אצל המשתמש.

    התוספות האחרות בהן אני משתמש הן תוספות שנועדו לבעלי חשבון GMAIL. האחת, מאפשרת לי לדעת אם קיבלתי מיילים חדשים ומידע נוסף (השולח, כותרת המייל ומספר מילים מתחילת המייל) והיא ניתנת להורדה כאן; השניה, הופכת את הג'ימייל למעין כונן איפסון נוסף, כך שבאמצעות גרירה בלבד לחלונית התוסף מתבצעת שמירה של הקובץ אותו גררתי (ולהיפך – ניתן לגרור מהחלונית קבצים שנשמרו בדרך זו בג'ימייל לשולחן העבודה). תוסף זה ניתן להורדה כאן.

    אני לרוב לא משתמש בתוספים נוספים, גם משום שאני לא רוצה להפוך את פיירפוקס למפלצת זוללת זיכרון וגם, שמבחינה אישית, טרם מצאתי תוספים שמתאימים לדפוס העבודה שלי על המחשב. הדבר היחיד שאני עשיתי בנוסף על מנת להתאים את פיירפוקס לשימושי זה הפיכת מנוע החיפוש מגוגל (העולמי) לגוגל (ישראל).