תוכנות חופשיות ותפקיד המדינה

ב-20 לפברואר פורסמה כתבה באתר YNET, מאת אדר שלו ואהוד קינן, על כך שפרויקט OPEN OFFICE העברי בסכנת סגירה. כידוע, פרויקט אופן אופיס העברי, מטרתו לאפשר חלופה חופשית וחינמית לחבילת אופיס של מייקרוסופט.
מתברר, כי המדינה (באמצעות החשב הכללי) נמצאת כרגע באיזשהו תהליך לבדיקת המשך תקצובו והפעלתו של הפרויקט ועד שלא תושג הכרעה בעניין, הפרויקט מוקפא.

המדינה, זה זמן מה, פועלת בדואליות: מצד אחד המדינה טוענת כי ברצונה לפתח את תוכנות הקוד הפתוח והגישה החופשית ומנגד משרד האוצר חותם עם חברת מיקרוסופט הסכם לרישוי תוכנה לשלוש שנים. את הדואליות ניתן להסביר בחילופי גברא של מקבלי ההחלטות, שימוש בקוד הפתוח אך לשם הגדלת כושר המיקוח של המדינה מול חברת מיקרוסופט במו"מ לרכישת תוכנות (או רישיונות לתוכנה) ועוד כיוצא באלה סיבות.

אני קורא למקבלי ההחלטות לעזוב בצד את שיקולי חסכון הכספים בזמן הקצר (בגין הטבות לרגע מצד חברת התוכנה ו/או ההשקעה הנדרשת בפיתוח וביסוס אלטרנטיבה חופשית) ואת הנוחות הקיימת במוצרי מייקרוסופט, ולקבל החלטה אמיצה, אשר תועיל למדינת ישראל בטווח הארוך – על המדינה להיות חוד החנית במאבק על הקוד הפתוח והגישה החופשית. עליה לעשות זאת באמצעות פיתוח תוכנות עיבוד תמלילים, טבלאות וגרפים חופשיים מתשלום אך יותר מכך – על המדינה לאמץ תוכנות אלו בפעולותיה: החל ממערכת החינוך ועד לרשות המיסים. רק כך, יוכלו התוכנות הפתוחות להיטמע ולהשתרש בחברה.


מדוע פלטפורמה חינמית, מבוססת קוד פתוח, המותאמת לקהל הישראלי (ועל כן היא צריכה להיות מותאמת גם לשפה הערבית, הרוסית והאמהרית) חשובה כל כך?

רשימה זו אינה מתעתדת להיות רשימה ממצה, אך אלו נראות לי הנקודות החשובות ביותר:

  1. חינוך: הקוד הפתוח כולל בתוכו ערכים רבים הראויים לאימוץ.

    • ראשית, יש בו משהו מתחום הסוציאליזם – התרומה של הפרט למען הכלל. יצירת תוכנה, לא למען רווח, אלא לתועלת הציבור. [בהערת אגב חשוב לציין כי לא כל תוכנות הקוד הפתוח נועדו לתועלת הציבור בלבד. לחלקן, המודל העסקי הוא אחר, כדוגמת, תשלום עבור התמיכה ולא עבור השימוש]

    • שנית, שקיפות. קוד פתוח מאפשר למתכנת המתחיל ללמוד את התוכנה, במדינה מתפתחת, אשר משאבה העיקרי הוא ההון האנושי, אין דבר חשוב יותר מהאפשרות ללמוד במחיר שגם העניים ביותר יכולים לשלמו.

  • היעדר תלות בחברות התוכנה המסחריות (ושלא תטעו, החברות המסחריות עזרו לנו לפתח את התלות – לא לחינם ניתן להעתיק בקלות את מוצרי מיקרוסופט ולא לחינם ניתנים לעובדי מערכת החינוך, אשר מחנכים את הדור הבא את האפשרות לרכוש את מוצרי מייקרוסופט במחירים מגוחכים).

  • מעבר ממדינה ש"גונבת" קניין רוחני על מנת להתפתח למדינה שמתפתחת תוך שמירה על החוק.

  • אבטחה: ישנה טענה שככל שיותר עיניים "שוזפות" את שורות הקוד – כך הסיכוי לתכונות זדוניות או לפגמים אחרים בתוכנה קטן. אני לא יודע אם הטענה נכונה, אך בפועל, נראה כי האקרים למיניהם פועלים ביתר מרץ ומחפשים באדיקות רבה יותר פרצות במוצרים מסחריים ופחות במוצרים חופשיים (יתכן כמובן שפעילות זאת נובעת מפופולאריות התוכנות המסחריות לעומת התוכנות החופשיות).

  • given enough eyes, all bugs are shallow""

    Eric S. Raymond, The Cathedral and the Bazaar: Musings on Linux and Open Source by an Accidental Revolutionary (O’Reilly, 1999) 41.

    1. יצירת תחרות בריאה ואלטרנטיבה לתוכנות השולטות. תחרות זו תביא בסופו של דבר, מוצר טוב יותר ללקוח, במחיר טוב יותר.

    על כן, ראוי לדעתי גם לשנות את חוק זכות יוצרים, התש"ס-2007, אבל זה כבר לפוסט אחר.

    4 תגובות “תוכנות חופשיות ותפקיד המדינה”

    1. ראשית, אני שמח שאתה ממשיך לקרוא בבלוג.
      אני בהחלט ניסיתי לעבוד גם עם מעבד התמלילים של גוגל וגם של סאן. אך האמת שלא היה זה פשוט בכלל.

      לפחות את הבלוג הזה אני כותב על טהרת "גוגל" :)

    2. אני משצמש בזה של גוגל
      אומנם העברית שלו צולע – כי אני משתמש בגרסה אנגלית.

      אך לדעתי עניין הוא בהרגל
      Microsoft הרגילו אותנו להיות בלונדיניות.

      עדיין, אני, כנראה הולך להחליף מקום עבודה. במשרד אליו אני רוצה להגיע – משתמשים רק בגוגל – להכל. גם דוא"ל גם מעבד תמלילים. וזה נחמד.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

    תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>