טקס קבלה ללשכת עורכי הדין

היום (10/06/2008) התקבלתי באופן רשמי כחבר מן המניין בלשכת עורכי הדין. אפילו הגעתי לטקס בבנייני האומה (מתוך רצון לרצות את הוריי). חבל רק שהטקס היה כל-כך מקומם ומייגע שאין לי דרך אחרת לפרוק את אשר על ליבי אלא בפוסט זה:

התכנון הקלוקל של האירוע. האירוע תוכנן בצורה כזו: עורכי הדין הטריים התכנסו באולם הראשי וישבו להם בנוחות בכיסאות מרופדים והאזינו לנאומים בעוד ההורים ישבו באולמות נפרדים, ישבו בכיסאות פלסטיק בלתי נוחים בעליל (גם מהסיבה שכל הכיסאות היו מחוברים זה לזה באזיקונים) וצפו בטקס המרכזי באמצעות מסך וידאו (שלפחות באולם אחד, הסאונד הפסיק בשלב כלשהו).

המארגנים, בארגנם את הטקס, שכחו יסודות חשובים בטקסים מסוג זה: הם שכחו שהטקס נעשה בעיקר בשביל משפחת עורכ/ת הדין הטרי/ה. עורך הדין יכול להסתדר טוב מאוד גם בלי הטקס – את הרישיון והגלימה ניתן לקבל בדואר. הערך המוסף של הטקס הוא בשביל ההורים. אם, מאילוצי מקום, החלופה היחידה היא שההורים יחוו את המעמד המרגש דרך הוידאו, כנראה שיש בעיה.
אגב, הבעיה ניתנת לפיתרון בקלות. לא עושים טקס המוני. אפשר לעשות טקס מכובד, ברמה המחוזית (במחוז בו עורך הדין הטרי רשום). כך לדוגמא, מאילוצים אחרים, סיום קורס הקצינים שלי היה ברמת החיל ולא ברמת כל הצבא. ואם כבר מפעילים את הקודקוד, אפשר לארגן שהטקס יערך בערב, כדי שאנשים לא יצטרכו לקחת יום חופשה מעבודה בשביל להגיע.

הנאומים. תתפלאו – אבל אין לי בעיה עם נאומים ארוכים. יש לי בעיה עם נואמים ששוכחים מדוע ובפני מי הם נואמים. הנואם הראשון, לדוגמא, טרח לציין באוזנינו כי "תפקידה העיקרי של הלשכה היא לדאוג לענייני ההתמחות". אם כך הוא הדבר הרי שהלשכה נכשלה כישלון חרוץ.
הרי מן המפורסמות שתפקיד המתמחה אינו קוסם. המשרדים מרשים לעצמם לעשוק את המתמחה הצעיר ולשלם לו שכר זעום בעבור עבודתו (ובחלק לא קטן מהמקרים שכרו ביחס להיקף שעות העבודה אף נמוך משכר המינימום) בתואנה כי מדובר במשרת אמון. חמור מכך, במקרים רבים היחס שניתן למתמחה הינו יחס מחפיר (כך לדוגמא, נדהמתי לשמוע ממתמחה עמית כי במשרדו הופץ מייל עם נוהל כיצד ואיך לעשות במתמחה שימוש כאילו היה חפץ). ובכלל לא התייחסתי למשרדים בהם אין סביבת עבודה למתמחה (כמו מחשב אישי ושולחן) או משרדים בהם נותנים למתמחה משימות שאינן קשורות למקצוע – כמו הכנת קפה, שליחויות דואר וכיוצא בכך.

אם הספקתם כבר לשכוח, המתמחה הינו אקדמאי שסיים לפחות שלוש וחצי שנות לימוד במוסד להשכלה גבוהה.

לא אלאה אתכם בשמימון הנאומים שהגיעו לאחר הנואם הראשון, רק אסביר במה כל אחד מהנואמים כשלו (כן, אפילו נשיאת העליון, כבוד השופטת בייניש): כ-ו-ל-ם דיברו על עצמם, על משנתם, על האידיאולוגיה המניעה אותם, על הסכנות האורבות למדינה/למקצוע/לבית המשפט/לציבור, אבל אף אחד לא דיבר באמת אל ועל עורכי הדין הצעירים. – והרי בשביל מה התכנסנו?!
אם כל הכבוד לרשימת המכובדים שנאמה – הרי שיהיה לי כעו"ד עוד זמן רב לשמוע על ולהשמיע טיעונים בעד ונגד ה"פרידמניזם"/כבוד המקצוע/עצמאות הרשות השופטת – אך דעות לעניין המעמד בו אני חוצה את הסף ממתמחה לעו"ד כנראה שלא אשמע עוד לעולם. הייתי שמח לשמוע מה דעתם בנוגע לנושא הזה, לכל השאר יש במות וזמנים טובים יותר.

טקס קבלת הרישיון. לאחר הטקס המרכזי הועברנו לאולם קטן שאמור היה להכיל את מאתיים שבעים ומשהו עורכי הדין החדשים במחוז חיפה ואת אורחיהם. הוקראו שמות עורכי הדין וכמו בפס ייצור של בשר הוענקו התעודות במהירות, כשעדת האורחים עם המצלמות צובאים על הבמה הקטנטונת ואינם מאפשרים לאורחים היישובים לראות את שקורה בקדמת הבמה. כמובן שבסגנון כזה של טקס מיהרו ברי-המזל שכבר קיבלו את הרישיון, ביחד עם אורחיהם אל המכונית, על מנת להימנע מהפקקים שיווצרו בסיום (כדוגמת הפקקים הנוראיים שהיו בדרך אל הטקס).

בקיצור, הטקס היה המוני, נורא, חסר כבוד ומייגע. איך שזה נראה עכשיו פני הטקס כפני המקצוע.

אגב, נקודה נוספת שהרגיזה אותי נובעת מהיכרותי המוקדמת עם הטקס. יצא לי להיות בטקס של אחי לפנ כחצי שנה. באותו מעמד הלשכה הביאה את קרן פלס להופעה של 30-40 דקות ועורכי הדין הצעירים קיבלו ביחד עם התעודה שי, בדמות ספר משפטי.
אודה, הטקס לא היה הופך למוצלח יותר עם הייתה הופעה של זמר/ת כישרוני/ת (ולא "קטעי נגינה" של שלישיית שקר כלשהו) ו/או הענקת תשורה ביחד עם התעודה. אבל שמישהו יסביר לי מדוע אם אין "הופעה", הטקס אינו מתקצר ב-40 דקות? מדוע הזמן הזה מועבר אוטומטית לנאומים מייגעים ?

4 תגובות “טקס קבלה ללשכת עורכי הדין”

  1. תומר.
    מסכים עם כל מילה לגבי הטקס. זה היה לא מכובד בלשון המעטה.

    לגבי ההתמחות, התמזל מזלי ולא פגשתי ביחס המתואר לי ולמתמחים האחרים שהיו איתי, אך בהחלט שמעתי כמה סיפורים בסגנון דומה.

  2. אז אם אני לא מגיע, לא הפסדתי שום דבר? זה גם מה שתכננתי לעשות (או ליתר דיוק לא לעשות ).

    רגע, אין סיכוי שהם מחרימים אותי ומבטלים לי את ההסמכה עקב האקט?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>