הסדרי טיעון ככלי מידתי

חדשות לבקרים אנו שומעים על המונח "הסדרי טיעון" באמצעי התקשורת, בדרך כלל בהקשר זה או אחר לאחד מהחשדות הפליליים שיש כנגד קברניטי המדינה שלנו. המפורסם שבהסדרי הטיעון נוגעים לסאגה המתמשכת בעניינו של הנשיא לשעבר קצב שלאחר שהסכים להסדר הטיעון, כפר בו בבית המשפט.

ובכן, מה זה בדיוק הסדר טיעון ומדוע הוא כלי חשוב שנעשה בו שימוש כה רב במערכת המשפט הישראלית?

לצורך הבהרת העמדה שלי בנוגע להסדרי טיעון ההגדרה שמספקת ויקיפדיה מספקת:

"הסדר טיעון, הידוע גם בשם עסקת טיעון, הוא הסכם שנערך במסגרת משפט פלילי, בין התביעה לנאשם. הנאשם מסכים להודות באשמה מסוימת (בדרך כלל פחותה בחומרתה מהאישומים המרכזיים), ובתמורה התביעה מסירה את ההאשמות החמורות יותר מכתב האישום ומבטיחה עונש פחוּת ממה שהנאשם היה מקבל אילו הורשע בהאשמות המקוריות. הסדר טיעון מאפשר לתביעה ולנאשם להסכים על תנאי פשרה, ולהימנע מהליך ארוך של משפט – ובכך הוא חוסך, לשני הצדדים, משאבים רבים (זמן, עבודה, כסף) וסיכון של הפסד במשפט. הסדר הטיעון חייב לקבל אישור של שופט לפני ביצועו."
ומכאן גם ברור מדוע השימוש בהסדרי טיעון בישראל הוא כה נפוץ: העומס על בתי המשפט הוא גדול ביותר, המדדים בהם נאמדים השופטים בישראל ועורכי הדין בפרקליטות הם לפי כמות התיקים שעוברים תחת ידם והנאשם הישראלי (כאדם רציונאלי?) הוא שונא סיכון ומעדיף לקבל עונש וודאי, אך נמוך מאשר לחיות שנים בחוסר וודאות כנגד מערכת המשפט האיטית והשופטים שלא תמיד משקיעים את מלוא מרצם להבנת התיק והראיות הגלומות בו.

הגישה הכלכלית למשפט, בקליפת אגוז, מוסיפה צידוק נוסף לקיומו של מוסד הסדרי הטיעון. הגישה הכלכלית למשפט גורסת כי ככל שהעונש לפשע מסוים כפול הסיכוי להיות מורשע בסופו של יום (תוחלת העונש) יהיה גדול יותר כך אנשים יחששו לבצע את אותו פשע. וזה אך הגיוני – אם על גניבה מחנות נקבל בוודאות עונש מאסר של 20 שנה – ככל הנראה כמות הגניבות תרדנה. אך אם יתברר כי אין מי שאוכף (בעיה רצינית ביותר בישראל, אבל זה לפוסט אחר) ותופס את אותם גנבים – הרי של"עונש" התיאורטי אין כמעט נפקות.
אחרי שעברו במהירות על התיאוריה שמאחורי הכלי המוכנה "הסדר טיעון" אני רוצה להציג לכם את דעתי. אני סבור, כי הפרקליטות בישראל משתמשת בכלי הזה בצורה מוגזמת ובלי הבחנה בין סוגים שונים של חשודים בפשעים. לעניות דעתי, אסור לפרקליטות להשתמש בכלי הזה כאשר מדובר בנבחרי ציבור.

אם היינו מדינה מתוקנת, הרי שלנבחרי הציבור שלנו היה מספיק רק שלמראית עין יתכן וביצעו עבירה כזו או אחרת בשביל שימסרו את המפתחות וילכו הביתה – אך אנו לא מדינה מתוקנת. לראייה, חיים רמון (ויאמר מיד, אין לי נגדו שום דבר אישי, פוליטי או אחר), אשר הודה כי נישק את אותה חיילת ואף נקבע בהכרעת דינו כי

"לא דבק באמירת אמת, ניסה להסיט את האש ממנו והלאה, המעיט וצמצם את מעשיו ואת אחריותו, ומנגד, הגזים והפריז באשר לחלקה של המתלוננת, עיוות וסילף את העובדות בדרך מתוחכמת ומתחכמת"

הפך מהר מאוד למשנה לראש הממשלה. ואני שואל, האם יש דבר בזוי מזה?

נחזור לענייננו: אני טוען כי הציבור בישראל, כאשר הוא רואה את נבחריו מואשמים בכתב האישום בעבירות חמורות ובסופו של יום מגיעים להסדר טיעון ( ודוק: חיים רמון לא קשור לעניין הסדרי הטיעון) שכמעט פוטר אותם בלא כלום הוא מאבד את אמונו במערכת המשפט .החיסכון והיעילות בהסדר הטיעון קורס אל מול איבוד האמון במערכת.

הטיעון
כי הציבור מאבד בדרך זו את האמון במערכת המשפטית יכול להתבסס על הגישה ההתנהגותית למשפט – שבוודאי יכולה להראות כי הציבור נוטה לראות אדם כ"אשם עד שלא הוכחה חפותו" בניגוד לחזקה ההפוכה שצריכה להנחות את בית המשפט

לעניות דעתי, אגב, ניתן גם דרך הגישה הכלכלית ליישב את הדברים: אני חושב כי הטיעון שככל שתוחלת העונש תהיה גבוהה יותר כך ההרתעה תהיה גבוהה יותר אינו נכון – מהסיבה שאיש אינו מודד ובודק את הסטטיסטיקות. אנשים מקבלים "תחושה". התחושה הזו נוצרת מקריאת עיתונים. מכאן נובע כי ככל שתוחלת העונש תהיה חמורה יותר במקרים שקרוב לוודאי יפורסמו בעיתון כך ההרתעה תהיה גדולה יותר (ואמון הציבור במערכת יגבר).

מכאן גם ינבע דבר חשוב נוסף – בסופו של יום נקבל תשובה "אמיתית" לעניין האשמות החמורים שעולים כנגד מנהיגנו. יתכן כי בית המשפט יקבע כי הנשיא לשעבר קצב זכאי וכי הכל עלילה מרושעת. יתכן כי יתברר כי האדם הינו אנס סדרתי. כך או אחרת, אני מעוניין בתשובה מוחלטת. באישור ממערכת שאני יכול לסמוך עליה.

אז כן, פוליטיקאים לא יקבלו את מה שהאזרח מן השורה מקבל – אך מנגד, אזרחים מן השורה בדר"כ עורכי הדין שלהם לא ממומנים על ידי הציבור כולו… אך אני מוכן (וההצעה נראית לי הגיונית) כי נבחרי ציבור יקבלו עדיפות מבחינת הטיפול בעניינם, כדי שהם יוכלו להמשיך (אם יצאו זכאים) לייצג את ציבור הבוחרים בהם בנאמנות.

מה דעתכם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>