תגית: גישה חופשית

ללמוד באינטרנט (ובחינם)

בעבר כבר המלצתי לכם על ההרצאות המצוינות המצויות חופשי-אין-כסף לצפיה ולימוד באתר אוניברסיטה מצולמת. בפוסט זה ארצה להמליץ לכם על אתרים נוספים שיעשירו את עולם הידע שלכם:
  1. TED. טד היא ועידה אקדמית שנתית העוסקת במגוון רחב של נושאים, בהם מדע, אמנות, עיצוב, פוליטיקה, חינוך, תרבות, עסקים, טכנולוגיה ועוד. המוטו של הועידה הוא "Ideas Worth Spreading"', כלומר רעיונות שכדאי להפיץ. טד מקליטים את ההרצאות, אשר ידועות באיכותן ובאורכן הקצר יחסית, ומעמידים אותן לרשות הציבור. חלק מן ההרצאות אף מתורגמות באמצעות כתוביות למגוון רחב של שפות (גם עברית). שווה. 
  2. YouTube. אין מי שלא מכיר את יוטיוב, האתר שמאגד את מרבית הסרטונים באינטרנט. מה שלא כולם מכירים שכמעט לכל אוניברסיטה או מכללה יש ערוץ יוטיוב בו היא מפרסמת הרצאות וקורסים שלמים… כך לדוגמא, הקורס המרתק של ד"ר יובל הררי היסטוריה עולמית שהיווה את הבסיס לספרו רב המכר תולדות האנושות זמין כולו לצפייה בערוץ היוטיוב של האוניברסיטה העברית. 
  3. ולרציניים באמת - coursera. מיזם המאגד קורסים שלמים מאוניברסיטאות רבות בעולם. מדובר בלימודים אקדמיים של ממש שניתן להירשם אליהם ללא עלות וכוללים מטלות, מבחנים, ציון וגם תעודה עם סיום הקורס בהצלחה. בחינם, כבר אמרתי. 
ומה איתכם? איפה אתם מוצאים חומרים לימודים נגישים? 

הרצאות חופשיות ברשת

כחובב הנגשת מידע באופן חופשי לגולשים, אני שמח להציג בפניכם את האתר אוניברסיטה מצולמת של האוניברסיטה הפתוחה אשר מעמיד לרשות הציבור מגוון רחב של הרצאות מעניינות החל מהשפעת השמש על אקלים כדור הארץ וכלה בשיקולים הראויים להגנה על פטנטים.
מומלץ ביותר.

גישה חופשית לספרים

מי שמכיר אותי (או טורח להתעדכן בבלוג מידי פעם) יודע שאני חסיד גדול של מודל הגישה החופשית (כמו גם קוד פתוח). 

מודל הגישה החופשית, כשמו כן הוא, מאפשר גישה חופשית ללא תשלום לקוראים, כאשר לרוב הכוונה לגישה חופשית למידע ומאמרים בתחומי המדעים.

בעוד שהמודל העסקי-רווחי המסורתי מבוסס על כך כי הקורא-משלם, מודל הגישה החופשית העיקרי מבוסס על כך כי המחבר-משלם והוא טומן בחובו יתרונות לא מבוטלים ופתרונות לכשלי שוק מבניים הטמונים במודל התמחור של הקורא-משלם והוא חשוב באופן מיוחד למדינות מתפתחות ועניות (מדינות אפריקה הן דוגמא טובה, אך גם מדינת ישראל. לא בכדי נשמעת הטענה, כי היותנו מדינת “דיסק התקנה אחד” [בעבר?] בהחלט תרמה [ותורמת?] למיצובנו כמעצמת היי-טק).

לשמחתנו, ניתן היום למצוא מגוון רחב של מאמרים וכתבי עת שלמים בתחומים שונים חופשיים לחלוטין. ניתן למנות בין היתר את ה-SSRN, מאגר כתבי העת החופשיים ה-DOAJ וההוצאה לאור הדיגיטאלית של אוניברסיטת ברקלי ופא”ר הישראלית.

בנוסף, ניתן למצוא ברשת מאגרים שלמים של ספרות יפה אשר זכויות היוצרים בהן פגה (להזכירכם זכויות יוצרים ביצירה אינן לעולמי עד. כך לדוגמא, על פי חוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007 אגד זכויות היוצרים פג לאחר 70 שנה ממות יוצר היצירה): הגדול שבהן הוא כמובן מאגר הספרים של גוגל באנגלית ובעברית, אך ישנם פרויקטים נוספים כדוגמת Hebrewbooks, מאגר הספריה הלאומית, בן-יהודה, גוטנברג ואחרים.

 

למחפשים חומרי קריאה לסוף השבוע מומלץ לקרוא את מסעי גוליבר מאת ג’ונתן סוויפט ואת ביקורתו הנוקבת על מקצוע עריכת הדין:

I said ‘there was a society of men among us, bred up from their youth in the art of proving by words multiplied for the purpose, that white is black, and black is white, according as they are paid…

 

או את הגיליון החדש בנושא זכויות יוצרים – בתרבות ובהיסטוריה בכתב העת Theoretical Inquiries In Law.

שיעורי תגבור במתמטיקה

לאחרונה שמעתי על יוזמה מבורכת של מספר חבר’ה צעירים, בוגרי מכון וייצמן.
אחרי שנים של התנדבות בלימוד מתמטיקה בקרב נזקקים, הם פתחו מרכז ללימודי מתמטיקה לכלל תלמידי רחובות, בשם "פאי מתמטיקה" (אני משער שאם המיזם יצליח, הוא יתרחב לערים נוספות בארץ).

Pi piephoto © 2008 Paul Smith | more info (via: Wylio)

במרכז למתמטיקה, לומדים התלמידים לימוד עצמי, כל אחד את החומר הרלוונטי לו והמורים המנוסים מסתובבים בין התלמידים ועונים על שאלות בצורה שוטפת.

התלמידים זוכים לעזרה צמודה ממורים מקצועיים ובעלי ניסיון רב, ובמחירים מצחיקים שאינם מתקרבים לעלות היקרה של שיעור מתמטיקה פרטי.

בנוסף, פאי מתמטיקה מתאים עצמו לעידן הטכנולוגי.
בפאי מתכננים להוסיף בהדרגה הרצאות מוקלטות בנושאים שהתלמידים מסתבכים איתם במיוחד, על מנת שכל תלמיד יצפה (בחינם!) בחומרים המעניינים אותו לפני שהוא מתחיל בתרגול.

בנוסף, מאמצי השיווק של המרכז מתמקדים באינטרנט ובפייסבוק, שם מוצעים לגולשים מדי שבוע מבצעי היכרות שונים, וכן מועלים חומרי לימוד שרלוונטיים לבגרות במתמטיקה.

כאמור, יוזמה מבורכת, שיהיה בהצלחה!

הורדת קבצים ברשת

מהן אפשרויות ההורדה הטובות ביותר המצויות ברשת? מובן שיש לכך תשובות רבות, התלויות, בין השאר, בסוג הגולש ומידת הבנתו ברשת וביכולתו להבחין בקבצים "מזוייפים", וירוסים ואחרים.

אציג כך לפניכם את הראשיים שבהם:

  1. תוכנת E-MULE (החמור) – היא האפשרות הטובה והנוחה ביותר כיום למצוא קבצים ברשת. רק דבר אחד חסר לה, וזה מהירות. מכיוון שכל קובץ מחולק למספק חלקים, ולכל חלק יש "תור" משלו, זה שלך יש פס רחב, אין זה משפיע על הזמן שיקח לך להוריד קובץ מסוים. את הגירסה הרשמית של E-MULE ניתן להוריד כאן. חיפוש קבצים אפשרי בתוך התוכנה עצמה – הן תחת "SERVERS" והן ברשת "kad". מובן שניתן לחפש קבצים גם באתרים חיצוניים, כדוגמת wnet.
  2. רשת ביטורנט -היא מהירה יותר מ E-MULE, אך אינה מייטיבה להתמודד עם הורדת כמויות גדולות של קבצים כמוה ואין בה יכולת חיפוש מובנית, טובה ופשוטה כמו של החמור. יתרונה הוא בכך שכאשר הורדה מתחילה – לרוב היא תסתיים בסיום הקובץ. בשונה מהחמור, לרשת הביטורנט יש מגוון תוכנות אפשריות המסייעות בהורדת קבצים ממנה. אישית, אני חובב גדול של תוכנת µTorrent, תוכנה קלה אשר עושה את העבודה בצורה הכי טובה שיש (למעט אם אתם משתמשים בתוכנת האנטי וירוס NOD32 – במקרה כזה אתם תצטרכו לשנות את ההגדרות של האנטי וירוס בכדי שתוכלו להמשיך לגלוש ברשת בזמן הש-µTorrent עובד…). יש המון אתרים בהם ניתן לחפש את הקבצים להורדה, כאשר המקיף שבהם הוא torrentz.
  3. אתרי העלאת קבצים - בדר"כ מהאתרים שאפשר להעלות להם קבצים, ניתן גם להוריד קבצים. העיקרי שבהם הוא האתר rapidshare. אמנם, מי שירצה להוריד קבצים גדולים במיוחד ובמהירויות גבוהות יצטרך לשלם על כך לא מעט כסף. אך מי שמחפש קבצים קטנים (שיכול להיות מאוד שלא ניתן למוצאם בחמור או ברשת הביטורנט) ימצא את rapidshare כמאוד שימושי. חיפוש הקבצים לראפידשר מתבצע באתר הזה.
  4. MIRC – מי עוד בכלל זוכר את חדרי הצ'אטים הללו ? לא הרבה, אך יש שם מכל טוב. ראשית יש להצטייד בתוכנה ולפעול עקב בצד אגודל לפי ההנחיות המצויות, בין היתר, כאן. חיפוש קבצים ניתן לבצע כאן.
  5. מנועי חיפוש – מכיוון שממילא google ו-yahoo והרבה אחרים מאנדקסים את (רוב) האינטרנט, ניתן למצוא דרכם הרבה מהקבצים שאתם מחפשים. צריך רק לדעת איך לחפש. כך לדוגמא אם אתם מחפשים קבצי מוסיקה של בטהובן, הכי טוב לחפש כך – "index of" + intitle:mp3 + beethoven.

לראות טלוויזיה באינטרנט

אני לא יודע אם זה לרגל המצב ושלאחריו האתר יורד, אבל מצאתי את האתר הזה שמשדר את ערוץ 10, 2, 1, אל-ג'זירה, אל-מנאר ועוד – בלי הפסקה. ואם שטף המידע והצורך לבטל את השידור האוטומטי מכל התחנות מעיק עליכם, מומלצים שידורי ערוץ 10, 2 ו-1 באתר הזה של סימניה (תודה, לייףהאקר).

ואם כבר פשפשתם באתר של סימניה, אז שימו לב לפרויקט "תקרא לי סיפור" שיכול להוות אופציה מעניינת למי שכבר סיים את כל התסכיתים שניתנים להורדה חינם-אין-כסף ברדיו הר הצופים.

מילונים ברשת

ברשת אפשר למצוא כמעט הכל, אם רק יודעים היכן לחפש. המשפט הזה נכון ביותר בשפה האנגלית וקצת פחות בשפה העברית, אך האמת היא שבאמת אפשר למצוא כמעט כל-דבר. במיוחד אם הנושא מספיק פופולארי.

היום, אני רוצה לשתף אתכם במספר מילונים שמסתובבים ברשת חינם אין-כסף:

  1. מילון כלכלי-עסקי שנמצא באתר של לומדון הוצאה לאור.
  2. ואם שם לא מצאתם את המונח הכלכלי לו אתם זקוקים אז שווה לבדוק בלקסיקון הכלכלי של אתר YNET.
  3. המילון האנגלי-אנגלי הטוב ביותר ברשת (לעניות דעתי), מרים וובסטר. אגב, לאלה שאוהבים לעשות הכל דרך גוגל: ניתן להשתמש בפקודה "define", נקודותיים, רווח ואז המילה שאתם מחפשים; ולאלה שאוהבים שהמילון שלהם סופר-מהיר אני ממליץ להשתמש בנינג'ה וורדס.
  4. מילון עברי-אנגלי שעוד נדרש להוכיח את עצמו (שלא כמו מורפיקס או בבילון) בשם מילון תירגומית.
  5. ועוד בשפה העברית (לצערי, כשלתי במציאת מילון עברי-עברי ראוי לשמו): מילון ניבים של נעמן אופיר ומילון ארמית-עברית.

מקווה שאתם מוצאים את הרשימה מועילה. אשמח אם תודיעו לי על מילונים איכותיים נוספים (מילונים עבריים או משפטיים טובים חסרים).

תכנים לימודיים לשימוש חופשי

המעטים שקוראים את הבלוג שלי בוודאי שמו לב כי עבר לא מעט זמן מהפוסט האחרון. בזמן הזה הספקתי לעבור את בחינת ההסמכה ללשכת עורכי הדין בהצלחה ולצאת לתקופת מילואים מעניינת באיזור קלקיליה שכללה מפגש עם ראש המטה הכללי וחיבור יוצא דופן בין תותחנים למסוק בלק-הוק.

מבין כל הדברים שעברו על המדינה בזמן הזה רציתי דווקא להתעכב ולציין את הפרויקט המבורך של האוניברסיטה הפתוחה פאר המאפשר לכל גולש באינטרנט להוריד למחשב תכנים לימודיים וספרים בחינם. זוהי יוזמה מבורכת שיתכן שכבר עמדתי על יתרונותיה למדינה מתפתחת בפוסט אחר.

עוד יצויין כי, אין מדובר במודל כלכלי לעשיית רווחים כדוגמת המודל הכלכלי שבו המחבר משלם עבור האפשרות כי יפורסם בכתב עת מדעי (בשונה מהמודל המסורתי בו הקורא משלם) אלא בשירות לציבור נטו. פעולה זו תואמת את עמדתי כי אוניברסיטה כמוסד ציבורי צריכה להיות נגישה לכל הציבור ולאפשר לכל אחד לקבל את תוצרי המוסד הציבורי ללא תשלום (מלבד המיסים אותם משלם האזרח למדינה).

בכלל, נושא הידע האנושי והגישה אליו מעניין מאוד ומתפתח לכיוונים מעניינים בשנים האחרונות. אפילו עשיתי על כך סמינריון בזמנו שאולי עוד יתפרסם מעל במה זו. אבל זה ליום אחר, עכשיו צריך ללמוד לבחינת ההסמכה (בעל פה).