תגית: זכויות יוצרים

זכויות שימוש ביצירות

היום פורסם באתר YNET כי האמן דני קרוון דורש לכסות את הקיר הדרומי של מליאת הכנסת (הקיר אותו עיצב מר קרוון בשנת 1965) אם יעבור מחר “חוק ועדות הקבלה”. על פי הכתבה, טען מר קרוון שיש לו את הלגיטימציה לבקש לכסות את היצירה שכן יצר אותה לבקשת כנסת אחרת, עם מוסר אחר…
הכתבה מעלה שתי נקודות מעניינות ששווה לדון בהן:
האחת, האם רשאי יוצר לבטל את זכויות השימוש שנתן לאחר; והשניה, האם יש ממש בטענתו של קרוון שזכויות השימוש לא ניתנו לכנסת הנוכחית.

1. זכויות שימוש ביצירה

יוצר יצירה מקורית ומקובעת זכאי לאגד זכויות יוצרים המפורט בחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007. יוצר היצירה רשאי ליתן לגופים שונים זכות שימוש באגד הזכוויות ביצירה, אף מבלי להעביר לאותם גופים את הזכויות ביצירה. דוגמא מובהקת למתן זכויות שימוש ביצירות היא דיסק מוסיקה.
בדיסק מוסיקה סטנדרטי ישנן לרוב מספר רצועות שמע (שירים) אשר כל אחת מהן חוסה תחת ההגנה של חוק זכויות יוצרים. רכישה של דיסק מוסיקה אינה מקנה לרוכש זכויות יוצרים כלשהם ביצירות אלא זכויות שימוש בלבד. הרוכש יוכל להאזין למוסיקה, ליצור גיבויים לשימוש עצמי וכדומה. הרוכש לא יוכל להעמיד את היצירות לרשות הציבור (כדוגמת שיתוף היצירות בתוכנת שיתוף קבצים), יצירת יצירות נגזרות, השמעת היצירות בפומבי וכו’ – מבלי להפר את זכויות היוצרים של בעל הזכויות.
סביר, כי רישיון השימוש בדיסק המוסיקה הסטנדרטי הינו רישיון בלתי הדירוכי זכויות השימוש בדיסק המוסיקה ישארו לעד בידי הרוכש.
לעיתים, רישיונות השימוש ביצירה מוגבלות בזמן והן פוקעות לאחר תקופה. לצורך ההמחשה ניתן לקחת כדוגמא את היחסים בין חברות הפרסום והשיווק השונות לבין היצרניות.
נניח כי חברת משקאות מסוימת מעוניינת להתקשר עם חברת פרסום לצרכי שיווק מותג X. על מנת שהמפרסם יוכל להכין תשדירי פרסומת עבור אותו מוצר הוא מעוניין לעשות שימוש בתכנים המוגנים בזכויות יוצרים ובסימני מסחר השייכים לחברת המשקאות. חברת המשקאות תשמח שהמפרסם יעשה שימוש בתכנים ובסימני המסחר שלה – אך היא תגביל את השימוש לצרכי הקמפיין בלבד ובהצהרה כי לאחר סיום הקמפיים כלל הקניין הרוחני בתכנים ובתוצרים ישובו לחזקתה הבלעדית וחברת הפרסום לא תוכל לעשות בהם שימוש….
ובעניינו? יצירת הפיסול שונה במהותה מיצירה מוסיקלית שכן שימוש רגיל ביצירת הפיסול אינו פוגע באגד הזכויות של היוצר ועל כן אינו נדרש ברישיון. אך גם בהנחה כי יצירת הפיסול מחייבת רישיון שימוש – הרי שלדעתי התשובה תהיה זהה. 
אני מאמין כי הפסל דני קרוון קיבל תשלום בגין היצירה. רוצה לומר, האמן קיבל תשלום בגין זכויות השימוש ביצירה. האם מדובר בזכויות שימוש הדירות או בלתי הדירות? בהעדר הסכם בכתב, הרי שיש לפרש את אומד דעת הצדדים. אני טוען כי לא סביר שהצדדים להסכם התכוונו שזכויות השימוש ביצירת פיסול במקום כדוגמת הכנסת תהיינה הדירות.

 

2. הישות שניתנו לה זכויות השימוש

יש ממש בטענת הפסל, כי ככל וניתנו זכויות שימוש לישות Y אין זה אומר שגם לישות Z זכויות שימוש זהות, כאשר ישות Y מנועה מלמכור/להשכיר/להמחות את זכויות השימוש שניתנו לה ביצירה.
אך האם הכנסת ה-18 הינה גוף שונה מן הכנסת הראשונה, השניה או השלישית? למרות שישנן מגוון דעות בעניין זה, ניתן לומר בביטחון כי הדעה השלטת (אשר נועדה לצורך הצדקת סמכותה של הכנסת לחוקק חוקה) היא כי הכנסת אינה משתנה או מתחלפת, למרות חילופי הגברא בה.
במצב הדברים הזה, אין נפקא מינה שהפסל לא העניק לכנסת ה-18 זכויות שימוש ביצירתו, שכן הכנסת לה נתן את זכויות שימוש היא אותה כנסת ממש ולכן היא זכאית לעשות שימוש זהה ביצירתו בדומה לכנסות שקדמו לה. 
ותודה רבה לעורך הדין והפטנטים זיו גלסברג על הערותיו לפוסט זה. 

תמונות חינם (לשימוש חופשי) לבלוגים

Copyright license choicephoto © 2010 opensource.com | more info(via: Wylio)
כעורך דין העוסק בתחום זכויות היוצרים פונים אליי רבות בשאלה מאיפה ניתן להשיג תמונות חינמיות לשימוש באתרים?. התשובה שלי מחייבת פירוט וכוללת הסבר על אגד זכויות היוצרים, רישיונות שימוש שונים הקיימים באינטרנט (Creative Commons, Copyleft ואח’), כיצד למצוא יצירות כאלה ברשת, ההכרח לתעד את יצירת המקור והרישיון המוצמד לה והחובה לעמוד בתנאי הרישיון בעת השימוש ביצירה באתר.
ובכן, הפעם אין צורך להכביר במילים. סטארט-אפ חדש בשם wylio.com מאפשר לכל הדיוט בתחום זכויות היוצרים למצוא תמונות חופשיות לשימוש בבלוג שלו:
  1. נכנסים לאתר wylio
  2. מחפשים תמונה לפי שם מפתח (אני בדקתי את השפות עברית ואנגלית)
  3. בוחרים תמונה רצויה, גודל ומיקום בדף
  4. מעתיקים את קוד המקור לאתר ומפרסמים.

בהצלחה!

ICDB – מאגר היצירות הישראלי

בשבועות הקרובים יעלה לאוויר מיזם חדש בשם מאגר היצירות הישראלי או בלעז, Israeli Copyright DataBase. המאגר יאפשר לכל יוצר ויוצרת, לשמור את היצירות במאגר (כאשר, גישה תינתן רק ליוצר או היוצרת) ולקבל אישור, ערוך וחתום על ידי עורך-דין המאשר את רישום היצירה במאגר ואת התאריך בה היצירה נרשמה.

ניתן יהיה לעלות כל סוג של יצירה דרך הרשת: החל מיצירות ספרותיות (סיפורים, שירים, תסריטים…), מוסיקליות (לחנים, קבצי מוסיקה…), אומנותיות, דרמטיות וכדומה, וכן יתאפשר משלוח היצירה גם דרך הפקס ו/או בדואר.
בשלב הראשון, המאגר יפעל פרו-בונו (רוצה לומר, בחינם) ולימים ניתן יהיה, דרך האתר של המאגר, למכור יצירות ו/או לקבל ייעוץ משפטי הקשור לזכויות יוצרים, רישום סימני מסחר ורישום פטנטים.

היתרון הגדול של המאגר הוא שכל אחד יוכל לקבל אסמכתא, מצד שלישי אובייקטיבי, על זכות הראשונים בקובץ אותו הוא העביר למשמרת במאגר היצירות הישראלי – הדבר חשוב במיוחד לעניין הוכחה של הפרה של זכויות יוצרים ו/או הוכחה על קדימות בזמן. יתרון נוסף (משני, אולי) הוא ששמירה של יצירה במאגר היצירות הישראלי מהווה אסמכתא לעמידה בדרישת הקיבוע הקבועה בחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007.

מאגר היצירות הישראלי גם יספק בחובו פתרון (חלקי) לכל אותם אנשים שיש ברשותם רעיון טוב והם חוששים כי המשקיעים שהם יפנו אליהם יגזלו מהם את הרעיון… במאגר היצירות הישראלי ניתן יהיה להעלות קובץ, לשומרו, ולקבל אישור על קיומו במאגר – ללא שהקובץ יעבור תחת עינו של איש. מובן שהגנה זו טובה – אך אינה מספקת – אבל היא בהחלט יכולה להרתיע אחדים ולהוות ראייה במקרים אחרים בהם נעשה שימוש ברעיון, שלא כדין.

בעתיד, מאגר היצירות הישראלי אף יוסיף וייתן שירותים נוספים לכל אותם בעלי רעיונות – אם בהפנייה למשרדי עורכי פטנטים ואם על ידי ייעוץ לעסקים קטנים…

והאם כבר אמרתי שהשירות הוא בחינם ?

העמדה של יצירה לרשות הציבור

אחד החידושים בחוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007 הוא הזכות להעמיד את היצירה לרשות הציבור. זכות זו אינה חפה מבעיות, גם אם מקריאה ראשונה נראה כי הגדרת המונח (ס' 15 לחוק) ברורה היא.

האם פירצה במערכת של המשתמש ההופכת את הקבצים על מחשבו לנגישים לכלל הגולשים או לחלקם מהווה העמדה לרשות הציבור? האם העובדה שאני מאפשר גישה חופשית לרשת האלחוטית שלי (ואגב כך גם לקבצים שעל המחשב שלי) מהווה העמדה לרשות הציבור? או שאולי רק שיתוף תיקיות בתוכנות שיתוף הקבצים עונה על הגדרת החוק?

מעניין לראות כיצד בית המשפט יפרש זכות זאת, אם וכאשר חברות ניהול הזכויות ובעלי הזכויות יתבעו לדין גולשים. במיוחד הנושא מעניין לאור הפסיקה החדשה בארה"ב של בית המשפט בניו-יורק שקבע כי העמדה לרשות הציבור בלבד אינה מהווה בהכרח הפרה של החוק וכי יש להוכיח כי נעשתה העתקה שלא כדין.*

Read this doc on Scribd: elektra barker 080331Decision

*פורסם לראשונה ב-Cnet.