תגית: צבא

הטבות למשרתי מילואים, בעצם – רק לחלקם

בעבר כבר כתבתי מעט על חוק שירות המילואים, היום אני רוצה לשתף אתכם בסיפור קצר בקשר אליו.

אני משרת כקצין ביחידה קרבית במילואים. כפועל יוצא מכך, יוצא לי לשרת בין 20 ל-40 ימים בשנה (לא מעט אני יודע, אבל יש שעושים הרבה הרבה יותר).

למזלי חוק שירות המילואים שינה בשנים האחרונות מעט את התמונה ולאחר שנקבע ששנת 2009 תהא שנת “מנוחה” (ללא אימונים או תעסוקה) נדרשתי בשנה הקודמת ל-9 ימי מילואים “בלבד”.

למה אני מספר לכם את זה? בגלל ההטבות שניתנות לחיילי מילואים, שעיקרן פטור מתשלום אגרת רישיון נהיגה. הסתבר לי להפתעתי כי מי שזכאי להטבות הם רק חיילי מילואים שקיבלו תעודת משרת מילואים פעיל. תעודה הניתנת רק לחייל מילואים שביצע לפחות 10 ימי מילואים בשנה הקודמת (בלי חריגים. בלי ממוצעים. בלי כלום).

רצה המקרה ודווקא השנה אני צריך לחדש את רישיון הנהיגה. והנה, התברר לי שבגלל שגויסתי “רק” לתשעה ימי מילואים בשנת 2009, לא אוכל להינות מן ההטבה העיקרית שיש למדינה להציע ללוחמיה שבמילואים.

ניסיתי לדבר אל ליבם של הפקידים במשרד הרישוי, ואף פניתי לקצין מילואים ראשי בעניין, אך לא היה בידם להושיע. החוק ברור ונהיר, ואין זה כלל משנה שעל פי כל פרמטר ואמת מידה הגיונית שאני מילואימניק פעיל (או שכבר בשנת 2010 הספקתי לשרת מעל 20 ימי מילואים).

אני יודע שבצבא, כמו גם בכנסת, מודעים לבעייתיות שבהגדרת “משרת מילואים פעיל” ויש כוונה כללית לשינוי החקיקה. אבל עד שזה יקרה, מי יודע, אולי אספיק לקבל את דרישת התשלום הבאה לחידוש רישיון הנהיגה (בשנת 2020).

חוק שירות המילואים, התשס"ח – 2008

בשעה טובה הכנסת אישרה את חוק המילואים. יש לראות בכך תחילתה של דרך ולא סופה: מערך המילואים ובעיקר מערך המילואים הקרבי מהווה את מיטב בניה ובנותיה (כן! יש גם בנות קרביות שעושות מילואים) של מדינת ישראל אשר נושאים בנטל ובחובות בעוד שיש רבים (רבים מדיי) שנהנים רק מזכויות, ללא חובות.

מכיוון שאני יוצא לשירות מילואים מיד לאחר הבחינה בכתב ועל מנת להתרשם באופן בלתי-אמצעי, קראתי את החוק [מצורף לנוחיותכם].

לאכזבתי, גיליתי כי גם במילואים הקרובים אני אזכה בתגמול מגוחך עבור שירותי את המולדת. מסתבר כי החוק (רובו) יכנס לתוקפו רק בראשון לאוגוסט 2008 ומכיוון שבעת הזו אני מחוסר עבודה (לצורך הלימוד לבחינת לשכת עורכי-הדין) אשתכר שכר מינימום בלבד.

מלבד אכזבה זו, שמחתי לגלות כי ברירת המחדל תהיה בעתיד כי אנשי המילואים יבצעו רק תעסוקה מבצעית אחת לשלוש שנים, ישתלם "תגמול נוסף" בגובה של עד 2 נקודות זיכוי במס הכנסה, השכר הבסיסי יעלה לכדי 68% מהשכר הבסיסי וכי תקום ועדה שעניינה מערך המילואים.

נקודה למחשבה: לא יודע למה – אבל סעיף 26 לחוק הצליח להרגיז אותי. סעיף 26 עוסק בעבירות עונשיות הקשורות לחוק ואחת מהן היא שמי שלא יעשה מילואים או לא יתייצב לשירות על פי החוק יכול לעמוד לדין פלילי שעונשו המקסימאלי שנתיים מאסר. אני לא אומר שלא צריך להעניש מי שלא מקיים חובתו על פי דין, אני פשוט מתקומם על העובדה ש"מטפלים" במשתמטי המילואים לפני שמטפלים במשתמטי השירות הסדיר/השירות הלאומי (תוסיפו לזה את המצב האבסורדי שניתן בקלות להשתמט מחובה למדינה על פי חוק ו/או הסדר ו/או קומבינה פשוטה, אז בכלל המצב מקומם). כך להבנתי, הסעיף מבטא אימרה של המדינה שכנגד האנשים ש"קל" להתמודד מולם ניצור כלים להענישם, אך עם אלו ה"בעייתיים" נשאיר את המצב עמום, גמיש והכי מכעיס – מתפשר [טוב, אז אולי אני יודע למה הסעיף מרגיז אותי :) ].