תגית: קוד פתוח

המרת קבצי וידאו?

freemakeצריכים להמיר קבצי וידאו ושירותי ענן כדוגמת זמזר אינם מספקים? צריכים להטמיע קבצי וידאו במצגות פאוורפוינט וגילתם שזה אפשרי רק בפורמט WMV?

 

תוכנת הקוד הפתוח של Freemake תעשה את העבודה בצורה נהדרת, טוב יותר מתוכנות רבות אחרות בתשלום. חינם, כבר אמרתי? 

גישה חופשית לספרים

מי שמכיר אותי (או טורח להתעדכן בבלוג מידי פעם) יודע שאני חסיד גדול של מודל הגישה החופשית (כמו גם קוד פתוח). 

מודל הגישה החופשית, כשמו כן הוא, מאפשר גישה חופשית ללא תשלום לקוראים, כאשר לרוב הכוונה לגישה חופשית למידע ומאמרים בתחומי המדעים.

בעוד שהמודל העסקי-רווחי המסורתי מבוסס על כך כי הקורא-משלם, מודל הגישה החופשית העיקרי מבוסס על כך כי המחבר-משלם והוא טומן בחובו יתרונות לא מבוטלים ופתרונות לכשלי שוק מבניים הטמונים במודל התמחור של הקורא-משלם והוא חשוב באופן מיוחד למדינות מתפתחות ועניות (מדינות אפריקה הן דוגמא טובה, אך גם מדינת ישראל. לא בכדי נשמעת הטענה, כי היותנו מדינת “דיסק התקנה אחד” [בעבר?] בהחלט תרמה [ותורמת?] למיצובנו כמעצמת היי-טק).

לשמחתנו, ניתן היום למצוא מגוון רחב של מאמרים וכתבי עת שלמים בתחומים שונים חופשיים לחלוטין. ניתן למנות בין היתר את ה-SSRN, מאגר כתבי העת החופשיים ה-DOAJ וההוצאה לאור הדיגיטאלית של אוניברסיטת ברקלי ופא”ר הישראלית.

בנוסף, ניתן למצוא ברשת מאגרים שלמים של ספרות יפה אשר זכויות היוצרים בהן פגה (להזכירכם זכויות יוצרים ביצירה אינן לעולמי עד. כך לדוגמא, על פי חוק זכות יוצרים, התשס”ח-2007 אגד זכויות היוצרים פג לאחר 70 שנה ממות יוצר היצירה): הגדול שבהן הוא כמובן מאגר הספרים של גוגל באנגלית ובעברית, אך ישנם פרויקטים נוספים כדוגמת Hebrewbooks, מאגר הספריה הלאומית, בן-יהודה, גוטנברג ואחרים.

 

למחפשים חומרי קריאה לסוף השבוע מומלץ לקרוא את מסעי גוליבר מאת ג’ונתן סוויפט ואת ביקורתו הנוקבת על מקצוע עריכת הדין:

I said ‘there was a society of men among us, bred up from their youth in the art of proving by words multiplied for the purpose, that white is black, and black is white, according as they are paid…

 

או את הגיליון החדש בנושא זכויות יוצרים – בתרבות ובהיסטוריה בכתב העת Theoretical Inquiries In Law.

המלצה לתוכנה ללכידת מסך (Screen Capture)

כולכם בוודאי מכירים את כפתור ה-PrtScn על המקלדת: כפתור שדואג לשמור בזיכרון המחשב כתמונה את מה שהשמתמש רואה במסך המחשב. למי שאין windows 7, אז השימוש בכפתור הזה הוא לא ידידותי במיוחד – צריך לפתוח לאחריו תוכנת ציור, כדוגמת paint, להדביק את המידע ולשמור (רצוי כקובץ JPG ולא כ-BMP).

אז זהו, שיש תוכנות מצוינות שעושות את כל הפעולות האלה בצורה הרבה יותר פשוטה ונחמדה. אני ממליץ על תוכנת הקוד הפתוח JING, אשר באמצעותה ניתן גם לשתף חברים בתמונות המסך – אם באמצעות טוויטר, פליקר, יוטיוב ואחרים. יצירת סרטי וידאו מהמסך ניתן לעשות באותה קלות, באמצעות גרסת הפרו (שאינה חינמית).

תהנו.

להמלצות לתוכנות קוד פתוח נוספות קראו את הכתבה הזאת.

Firefox 3.0

מוזילה פרסמה אתמול כי החל מה-17 לחודש יהיה ניתן להוריד את פיירפוקס 3.0. כבר עמדתי בפוסטים קודמים על יתרונותיו של פיירפוקס ודיווחים על גרסאות בטא של פיירפוקס 3.0 נשמעות מבטיחות מוצר טוב יותר, זולל פחות משאבים ונעים יותר לשימוש – אז בהחלט יש למה לצפות.

לכן, באחד מן הפוסטים הקרובים, אפרסם רשימה מקיפה של תוספות (שהרי בלעדיהם פיירפוקס לא היה כה מוצלח) שאי אפשר להסתדר בלעדיהם.

תוכנה לפיצול ואיחוד קבצי PDF

בזמן האחרון יוצא לי לעבוד הרבה עם קבצי PDF. אמנם לא ברמה של לערוך או לבצע בהם שינויים מרחיקי לכת (שלכך טרם מצאתי תוכנה חינמית), אלא ברמה הבסיסית של איחוד מספר קבצי פידיאף או פיצולם.

בשביל הפעולות הללו אני עושה שימוש בתוכנת קוד פתוח שנקראת pdfsam. החיסרון היחיד בה שאין אפשרות לפצל קובץ בצורה לא אחידה (לדוגמא: עמ' 1-3, 6 ו-7 בקובץ אחד, בצורה פשוטה) אלא רק לפצל לעמ' זוגיים, אי זוגיים, פיצול לאחר עמוד מסויים וכו'. אך עדיין יחסית למחיר התוכנה נהדרת!

תיעוד מסך המחשב (Screen Recording)

בעוונותי, נדרשתי לתיעוד אתר אינטרנט שכלל אלמנטים "בעייתים" לשמירה – רדיו אינטרנטי והתקני פלאש. התוכנה שהמליצו לי עליה היא תוכנת Camstudio שהינה חינמית לחלוטין ומבוססת על קוד פתוח. יאמר כי בשימוש שאני עשיתי עם התוכנה התוודעתי לבעייה בשמירת הסאונד – ומשיטוט קל באינטרנט גיליתי שאני לא היחיד…

שימוש מעניין נוסף שיש לתוכנה [מלבד לצרכי הוכחות בבית המשפט] הוא הכנת סרטוני וידאו המראים מהי הבעיה שיש במחשב שלכם או סרטון המראה איך לפתור בעיות או איך לעשות הליך מסוים. לעיתים, סרטון שכזה יהיה קל יותר לעשייה מאשר הסבר מילולי כיצד לפתור את הבעיה או לעשות את ההליך….

תוכנות כיווץ

אני תמיד מתפלא כשאני מגלה שיש אנשים שלא מכירים תוכנות כיווץ ולא עושים בהם שימוש. גם כיום, כשניתן להעביר קבצים עצומים דרך הרשת, דיסקים און-קיי בנפחים מרשימים וכו' – עדיין לא נס ליחם של תוכנות הכיווץ. עדיין, קבצים רבים מכווצים לקובץ יחיד (גם אם לשם נוחות השליחה בלבד). עדיין, יש תוכנות דואר שלא מאפשרות שליחה של מיילים מעל לגודל מסויים (מה שמצריך פיצול קובץ יחיד למספר קבצים קטנים יותר) ויש דוגמאות נוספות.

אני לא ממליץ להשתמש ב- Winzip. בעיקר, בגלל שלאחר תקופת הניסיון התוכנה מושבתת לגמרי. אישית, אני חובב של תוכנת Winrar המעולה – שגם לאחר תקופת הניסיון אינה מגבילה את המשתמש אלא מציקה בהודעות רישום (וגם זה לא ממש נורא). מי שמעדיף לא לקבל הודעות התראה מוזמן לנסות את התוכנה 7-zip שעושה את העבודה והיא מבוססת קוד פתוח.

תוכנות חופשיות ותפקיד המדינה

ב-20 לפברואר פורסמה כתבה באתר YNET, מאת אדר שלו ואהוד קינן, על כך שפרויקט OPEN OFFICE העברי בסכנת סגירה. כידוע, פרויקט אופן אופיס העברי, מטרתו לאפשר חלופה חופשית וחינמית לחבילת אופיס של מייקרוסופט.
מתברר, כי המדינה (באמצעות החשב הכללי) נמצאת כרגע באיזשהו תהליך לבדיקת המשך תקצובו והפעלתו של הפרויקט ועד שלא תושג הכרעה בעניין, הפרויקט מוקפא.

המדינה, זה זמן מה, פועלת בדואליות: מצד אחד המדינה טוענת כי ברצונה לפתח את תוכנות הקוד הפתוח והגישה החופשית ומנגד משרד האוצר חותם עם חברת מיקרוסופט הסכם לרישוי תוכנה לשלוש שנים. את הדואליות ניתן להסביר בחילופי גברא של מקבלי ההחלטות, שימוש בקוד הפתוח אך לשם הגדלת כושר המיקוח של המדינה מול חברת מיקרוסופט במו"מ לרכישת תוכנות (או רישיונות לתוכנה) ועוד כיוצא באלה סיבות.

אני קורא למקבלי ההחלטות לעזוב בצד את שיקולי חסכון הכספים בזמן הקצר (בגין הטבות לרגע מצד חברת התוכנה ו/או ההשקעה הנדרשת בפיתוח וביסוס אלטרנטיבה חופשית) ואת הנוחות הקיימת במוצרי מייקרוסופט, ולקבל החלטה אמיצה, אשר תועיל למדינת ישראל בטווח הארוך – על המדינה להיות חוד החנית במאבק על הקוד הפתוח והגישה החופשית. עליה לעשות זאת באמצעות פיתוח תוכנות עיבוד תמלילים, טבלאות וגרפים חופשיים מתשלום אך יותר מכך – על המדינה לאמץ תוכנות אלו בפעולותיה: החל ממערכת החינוך ועד לרשות המיסים. רק כך, יוכלו התוכנות הפתוחות להיטמע ולהשתרש בחברה.


מדוע פלטפורמה חינמית, מבוססת קוד פתוח, המותאמת לקהל הישראלי (ועל כן היא צריכה להיות מותאמת גם לשפה הערבית, הרוסית והאמהרית) חשובה כל כך?

רשימה זו אינה מתעתדת להיות רשימה ממצה, אך אלו נראות לי הנקודות החשובות ביותר:

  1. חינוך: הקוד הפתוח כולל בתוכו ערכים רבים הראויים לאימוץ.

    • ראשית, יש בו משהו מתחום הסוציאליזם – התרומה של הפרט למען הכלל. יצירת תוכנה, לא למען רווח, אלא לתועלת הציבור. [בהערת אגב חשוב לציין כי לא כל תוכנות הקוד הפתוח נועדו לתועלת הציבור בלבד. לחלקן, המודל העסקי הוא אחר, כדוגמת, תשלום עבור התמיכה ולא עבור השימוש]

    • שנית, שקיפות. קוד פתוח מאפשר למתכנת המתחיל ללמוד את התוכנה, במדינה מתפתחת, אשר משאבה העיקרי הוא ההון האנושי, אין דבר חשוב יותר מהאפשרות ללמוד במחיר שגם העניים ביותר יכולים לשלמו.

  • היעדר תלות בחברות התוכנה המסחריות (ושלא תטעו, החברות המסחריות עזרו לנו לפתח את התלות – לא לחינם ניתן להעתיק בקלות את מוצרי מיקרוסופט ולא לחינם ניתנים לעובדי מערכת החינוך, אשר מחנכים את הדור הבא את האפשרות לרכוש את מוצרי מייקרוסופט במחירים מגוחכים).

  • מעבר ממדינה ש"גונבת" קניין רוחני על מנת להתפתח למדינה שמתפתחת תוך שמירה על החוק.

  • אבטחה: ישנה טענה שככל שיותר עיניים "שוזפות" את שורות הקוד – כך הסיכוי לתכונות זדוניות או לפגמים אחרים בתוכנה קטן. אני לא יודע אם הטענה נכונה, אך בפועל, נראה כי האקרים למיניהם פועלים ביתר מרץ ומחפשים באדיקות רבה יותר פרצות במוצרים מסחריים ופחות במוצרים חופשיים (יתכן כמובן שפעילות זאת נובעת מפופולאריות התוכנות המסחריות לעומת התוכנות החופשיות).

  • given enough eyes, all bugs are shallow""

    Eric S. Raymond, The Cathedral and the Bazaar: Musings on Linux and Open Source by an Accidental Revolutionary (O’Reilly, 1999) 41.

    1. יצירת תחרות בריאה ואלטרנטיבה לתוכנות השולטות. תחרות זו תביא בסופו של דבר, מוצר טוב יותר ללקוח, במחיר טוב יותר.

    על כן, ראוי לדעתי גם לשנות את חוק זכות יוצרים, התש"ס-2007, אבל זה כבר לפוסט אחר.

    Firefox (או: ניסיון להשתחרר מהמונופול של מיקרוסופט)


    "כשיש תחרות, הצרכן מרוויח"

    המשפט הזה נכון, כמעט תמיד. תוסיפו לזה גם אידיאולוגיה ואמונה במודלים החופשיים (כדוגמת קוד פתוח) ויוצא שאתם חייבים לנסות את תוכנת הגלישה של מוזילה, (פיירפוקס) Firefox. אני אישית משתמש בגרסא האנגלית של התוכנה, אך גם הגרסא העברית עובדת מצויין.

    אני משער שיצא לכם, הקוראים, לשמוע לא מעט על התוכנה, אך אני אחטא למטרת הבלוג אם אני לא אספר עליה מעט:

    יתרונות

    • הגלישה מהירה יותר מאשר בתוכנת האקספלורר של מיקרוסופט
    • התוכנה "קלה" יותר מבחינת צריכת משאבי מערכת (למרות שלעיתים יש באגים המחייבים הפעת התוכנה מחדש – אך עדיין, בתדירות נמוכה יותר מהמתחרה שקל לשנוא, מבית מיקורסופט).
    • התוספות האפשריות

    חסרון בולט

    • לא מעט אתרים בנויים לצפייה מייטבית באקספלורר ואינם נצפים טוב בפיירפוקס.

    פתרון לחסרון ותוספות נוספות
    כפי שכבר צוין, אחד היתרונות המרכזיים של התוכנה היא האפשרות להוסיף תוספות לבחירתך [אגב, כיום באקספלורר 7 גם יש אפשרות להוסיף תוספות...].

    אני רוצה להמליץ לכם על התוספות הטובות ביותר לדעתי:
    הראשונה שבהם – פותרת את בעיית התאימות של אתרים. קוראים לתוסף IE TAB והוא ניתן להורדה כאן.
    התוסף מאפשר למשתמש להחליף את דפדפן הצפייה בדף מסויים מפיירפוקס לאקספלורר ולהיפך (מאפשר ללכת עם ולהרגיש בלי). זהו התוסף הראשון שתרצו אצלכם על הפיירפוקס.

    התוספת השנייה שמומלצת ביותר היא בעצם סוג של "רשת חברתית" בשם del.icio.us אשר ניתן להורדה כאן. מדובר בתוסף אשר שומר הסימניות, בצורה נוחה מאוד, מאפשר למשתמש להגיע לסימניות שלו מכל מקום וכן להיעזר בידע המשותף של הגולשים על מנת למצוא סימניות המקוטלגות באופן דומה לסימניות המקולגות אצל המשתמש.

    התוספות האחרות בהן אני משתמש הן תוספות שנועדו לבעלי חשבון GMAIL. האחת, מאפשרת לי לדעת אם קיבלתי מיילים חדשים ומידע נוסף (השולח, כותרת המייל ומספר מילים מתחילת המייל) והיא ניתנת להורדה כאן; השניה, הופכת את הג'ימייל למעין כונן איפסון נוסף, כך שבאמצעות גרירה בלבד לחלונית התוסף מתבצעת שמירה של הקובץ אותו גררתי (ולהיפך – ניתן לגרור מהחלונית קבצים שנשמרו בדרך זו בג'ימייל לשולחן העבודה). תוסף זה ניתן להורדה כאן.

    אני לרוב לא משתמש בתוספים נוספים, גם משום שאני לא רוצה להפוך את פיירפוקס למפלצת זוללת זיכרון וגם, שמבחינה אישית, טרם מצאתי תוספים שמתאימים לדפוס העבודה שלי על המחשב. הדבר היחיד שאני עשיתי בנוסף על מנת להתאים את פיירפוקס לשימושי זה הפיכת מנוע החיפוש מגוגל (העולמי) לגוגל (ישראל).