תגית: תוכנות

המרת קבצים

מסתבר שלא כולם מכירים את האתר הנפלא של ZAMZAR: מדובר באתר שמאפשר להמיר קבצים מפורמט אחד לאחר בצורה קלה, נוחה ואינטואיטיבית. כל שיש לעשות זה להעלות את הקבצים לאתר, למסור את המייל [אל דאגה, אני עושה שימוש באתר כבר מס' שנים וטרם הוצפתי עקב כך בספאם] ולחכות למייל מן האתר המודיע כי הקבצים ניתנים להורדה.

בנוסף, אפשר להשתמש באתר גם בכדי להוריד קבצים שנמצאים באתרים ברשת – כמו לדוגמא, להוריד סרטונים מיו-טיוב ולהמירם בצורה אוטומטית לפורמט נוח…

תוכנה לפיצול ואיחוד קבצי PDF

בזמן האחרון יוצא לי לעבוד הרבה עם קבצי PDF. אמנם לא ברמה של לערוך או לבצע בהם שינויים מרחיקי לכת (שלכך טרם מצאתי תוכנה חינמית), אלא ברמה הבסיסית של איחוד מספר קבצי פידיאף או פיצולם.

בשביל הפעולות הללו אני עושה שימוש בתוכנת קוד פתוח שנקראת pdfsam. החיסרון היחיד בה שאין אפשרות לפצל קובץ בצורה לא אחידה (לדוגמא: עמ' 1-3, 6 ו-7 בקובץ אחד, בצורה פשוטה) אלא רק לפצל לעמ' זוגיים, אי זוגיים, פיצול לאחר עמוד מסויים וכו'. אך עדיין יחסית למחיר התוכנה נהדרת!

FOXIT – תוכנה לצפייה בקבצי PDF

בפוסט אחר כבר דיברתי על ואף המלצתי על תוכנה להמרת קבצים לפורמט ה-PDF. הפעם, אני רוצה להמליץ על תוכנת צפייה (שיתכן שכבר שמעתם עליה לא מעט בעיתונות וברשת האינטרנט) ששמה FOXIT.

התוכנה הינה "קלה" ואינה דורשת משאבי מערכת רבים בעת הפעלתה, בשונה מהאקרובט רידר הוותיק. אמנם העיצוב של FOXIT אינו יפה במיוחד וחסרים פיצ'רים (שאינם משמעותיים) כדוגמת תצוגה מוקטנת של המסמך – אך הגירסה החדשה של התוכנה מפצה על כך באמצעות פיצ'ר קטן (שאגב, ממש לא ברור לי איך עדיין אינו מיושם במעבדי תמלילים וגיליונות אקסל) המאפשר סימניות (tabs) בתוכנה בעת פתיחת מספר מסמכים.

ועוד הערה לסיום: אם במקרה החלטתם להוריד את התוכנה לא דרך האתר שלהם אלא דווקא דרך הביטורנט או האי-מיול, הישמרו נא . ישנם מספר קבצים הנושאים את שם התוכנה ומכילים וירוסים ורוגולות עקשניים ואכזריים.

תיעוד מסך המחשב (Screen Recording)

בעוונותי, נדרשתי לתיעוד אתר אינטרנט שכלל אלמנטים "בעייתים" לשמירה – רדיו אינטרנטי והתקני פלאש. התוכנה שהמליצו לי עליה היא תוכנת Camstudio שהינה חינמית לחלוטין ומבוססת על קוד פתוח. יאמר כי בשימוש שאני עשיתי עם התוכנה התוודעתי לבעייה בשמירת הסאונד – ומשיטוט קל באינטרנט גיליתי שאני לא היחיד…

שימוש מעניין נוסף שיש לתוכנה [מלבד לצרכי הוכחות בבית המשפט] הוא הכנת סרטוני וידאו המראים מהי הבעיה שיש במחשב שלכם או סרטון המראה איך לפתור בעיות או איך לעשות הליך מסוים. לעיתים, סרטון שכזה יהיה קל יותר לעשייה מאשר הסבר מילולי כיצד לפתור את הבעיה או לעשות את ההליך….

תוכנות כיווץ

אני תמיד מתפלא כשאני מגלה שיש אנשים שלא מכירים תוכנות כיווץ ולא עושים בהם שימוש. גם כיום, כשניתן להעביר קבצים עצומים דרך הרשת, דיסקים און-קיי בנפחים מרשימים וכו' – עדיין לא נס ליחם של תוכנות הכיווץ. עדיין, קבצים רבים מכווצים לקובץ יחיד (גם אם לשם נוחות השליחה בלבד). עדיין, יש תוכנות דואר שלא מאפשרות שליחה של מיילים מעל לגודל מסויים (מה שמצריך פיצול קובץ יחיד למספר קבצים קטנים יותר) ויש דוגמאות נוספות.

אני לא ממליץ להשתמש ב- Winzip. בעיקר, בגלל שלאחר תקופת הניסיון התוכנה מושבתת לגמרי. אישית, אני חובב של תוכנת Winrar המעולה – שגם לאחר תקופת הניסיון אינה מגבילה את המשתמש אלא מציקה בהודעות רישום (וגם זה לא ממש נורא). מי שמעדיף לא לקבל הודעות התראה מוזמן לנסות את התוכנה 7-zip שעושה את העבודה והיא מבוססת קוד פתוח.

בעיות עברית ב-Gmail

עם כמה שאני אוהב את המוצרים של גוגל, היום אני רוצה לכתוב על בעיה מטרידה ביותר ב-Gmail. אני מתכוון, כמובן, לבעיית העברית – אנגלית והבעייתיות של אימיילים שמשלבים את שתי השפות (הבעיה קיימת אצל מי שמשתמש בג'מייל בתצורה באנגלית, איני יודע אם גם בתצורה בעברית קיימת הבעיה). הבעיה נפתרה בתחילה על ידי תוספת לפיירפוקס שהוסיפה כפתור RTL לג'ימייל (והועתקה לאחר מכן כתוספת לIE7), אך תוספת זו הפסיקה לעבוד לאחר שגוגל שידרגו את הקוד של גימייל.

כרגע, טרם מצאתי פתרון הולם לבעיה, למעט פעולת העתק הדבק דרך האתר הזה. אשמח לשמוע אם מצאתם פתרון טוב יותר – וכמובן, אם אמצא פתרון שכזה, אני אודיע על כך בהקדם.

תוכנות חופשיות ותפקיד המדינה

ב-20 לפברואר פורסמה כתבה באתר YNET, מאת אדר שלו ואהוד קינן, על כך שפרויקט OPEN OFFICE העברי בסכנת סגירה. כידוע, פרויקט אופן אופיס העברי, מטרתו לאפשר חלופה חופשית וחינמית לחבילת אופיס של מייקרוסופט.
מתברר, כי המדינה (באמצעות החשב הכללי) נמצאת כרגע באיזשהו תהליך לבדיקת המשך תקצובו והפעלתו של הפרויקט ועד שלא תושג הכרעה בעניין, הפרויקט מוקפא.

המדינה, זה זמן מה, פועלת בדואליות: מצד אחד המדינה טוענת כי ברצונה לפתח את תוכנות הקוד הפתוח והגישה החופשית ומנגד משרד האוצר חותם עם חברת מיקרוסופט הסכם לרישוי תוכנה לשלוש שנים. את הדואליות ניתן להסביר בחילופי גברא של מקבלי ההחלטות, שימוש בקוד הפתוח אך לשם הגדלת כושר המיקוח של המדינה מול חברת מיקרוסופט במו"מ לרכישת תוכנות (או רישיונות לתוכנה) ועוד כיוצא באלה סיבות.

אני קורא למקבלי ההחלטות לעזוב בצד את שיקולי חסכון הכספים בזמן הקצר (בגין הטבות לרגע מצד חברת התוכנה ו/או ההשקעה הנדרשת בפיתוח וביסוס אלטרנטיבה חופשית) ואת הנוחות הקיימת במוצרי מייקרוסופט, ולקבל החלטה אמיצה, אשר תועיל למדינת ישראל בטווח הארוך – על המדינה להיות חוד החנית במאבק על הקוד הפתוח והגישה החופשית. עליה לעשות זאת באמצעות פיתוח תוכנות עיבוד תמלילים, טבלאות וגרפים חופשיים מתשלום אך יותר מכך – על המדינה לאמץ תוכנות אלו בפעולותיה: החל ממערכת החינוך ועד לרשות המיסים. רק כך, יוכלו התוכנות הפתוחות להיטמע ולהשתרש בחברה.


מדוע פלטפורמה חינמית, מבוססת קוד פתוח, המותאמת לקהל הישראלי (ועל כן היא צריכה להיות מותאמת גם לשפה הערבית, הרוסית והאמהרית) חשובה כל כך?

רשימה זו אינה מתעתדת להיות רשימה ממצה, אך אלו נראות לי הנקודות החשובות ביותר:

  1. חינוך: הקוד הפתוח כולל בתוכו ערכים רבים הראויים לאימוץ.

    • ראשית, יש בו משהו מתחום הסוציאליזם – התרומה של הפרט למען הכלל. יצירת תוכנה, לא למען רווח, אלא לתועלת הציבור. [בהערת אגב חשוב לציין כי לא כל תוכנות הקוד הפתוח נועדו לתועלת הציבור בלבד. לחלקן, המודל העסקי הוא אחר, כדוגמת, תשלום עבור התמיכה ולא עבור השימוש]

    • שנית, שקיפות. קוד פתוח מאפשר למתכנת המתחיל ללמוד את התוכנה, במדינה מתפתחת, אשר משאבה העיקרי הוא ההון האנושי, אין דבר חשוב יותר מהאפשרות ללמוד במחיר שגם העניים ביותר יכולים לשלמו.

  • היעדר תלות בחברות התוכנה המסחריות (ושלא תטעו, החברות המסחריות עזרו לנו לפתח את התלות – לא לחינם ניתן להעתיק בקלות את מוצרי מיקרוסופט ולא לחינם ניתנים לעובדי מערכת החינוך, אשר מחנכים את הדור הבא את האפשרות לרכוש את מוצרי מייקרוסופט במחירים מגוחכים).

  • מעבר ממדינה ש"גונבת" קניין רוחני על מנת להתפתח למדינה שמתפתחת תוך שמירה על החוק.

  • אבטחה: ישנה טענה שככל שיותר עיניים "שוזפות" את שורות הקוד – כך הסיכוי לתכונות זדוניות או לפגמים אחרים בתוכנה קטן. אני לא יודע אם הטענה נכונה, אך בפועל, נראה כי האקרים למיניהם פועלים ביתר מרץ ומחפשים באדיקות רבה יותר פרצות במוצרים מסחריים ופחות במוצרים חופשיים (יתכן כמובן שפעילות זאת נובעת מפופולאריות התוכנות המסחריות לעומת התוכנות החופשיות).

  • given enough eyes, all bugs are shallow""

    Eric S. Raymond, The Cathedral and the Bazaar: Musings on Linux and Open Source by an Accidental Revolutionary (O’Reilly, 1999) 41.

    1. יצירת תחרות בריאה ואלטרנטיבה לתוכנות השולטות. תחרות זו תביא בסופו של דבר, מוצר טוב יותר ללקוח, במחיר טוב יותר.

    על כן, ראוי לדעתי גם לשנות את חוק זכות יוצרים, התש"ס-2007, אבל זה כבר לפוסט אחר.

    מקודדים לסרטים

    לא פעם ולא פעמיים נתקלתי בבעיות הקשורות לקבצי וידאו שנדחסו וקודדו בצורות שונות (כדוגמת אי שמיעת סאונד ו/או אי ראיית הוידאו). לרוב, אם הקובץ עצמו אינו פגום, הבעיה טמונה באוסף המקודדים והמפענחים המעודכנים על המחשב.

    על כן, אני ממליץ בחום על אוסף המקודדים העדכני ביותר המצוי באתר הזה.

    אגב, מלבד עדכון המפענחים במחשב, באוסף יש מספר תוכנות נוספות שיכולות להיות שימושיות לפרקים, אך יש תוכנה אחת שאני ממליץ במיוחד להתקין (יש לסמן במהלך ההתקנה √ במקום המתאים) והיא תוכנה בשם Media Player Classic.

    מדובר בתוכנה לצפייה בסרטוני וידאו וסרטים. יתרונה טמון בפשטותה, היותה קלת משקל מבחינת זלילת משאבי מערכת והיותה חינמית לחלוטין.

    Firefox (או: ניסיון להשתחרר מהמונופול של מיקרוסופט)


    "כשיש תחרות, הצרכן מרוויח"

    המשפט הזה נכון, כמעט תמיד. תוסיפו לזה גם אידיאולוגיה ואמונה במודלים החופשיים (כדוגמת קוד פתוח) ויוצא שאתם חייבים לנסות את תוכנת הגלישה של מוזילה, (פיירפוקס) Firefox. אני אישית משתמש בגרסא האנגלית של התוכנה, אך גם הגרסא העברית עובדת מצויין.

    אני משער שיצא לכם, הקוראים, לשמוע לא מעט על התוכנה, אך אני אחטא למטרת הבלוג אם אני לא אספר עליה מעט:

    יתרונות

    • הגלישה מהירה יותר מאשר בתוכנת האקספלורר של מיקרוסופט
    • התוכנה "קלה" יותר מבחינת צריכת משאבי מערכת (למרות שלעיתים יש באגים המחייבים הפעת התוכנה מחדש – אך עדיין, בתדירות נמוכה יותר מהמתחרה שקל לשנוא, מבית מיקורסופט).
    • התוספות האפשריות

    חסרון בולט

    • לא מעט אתרים בנויים לצפייה מייטבית באקספלורר ואינם נצפים טוב בפיירפוקס.

    פתרון לחסרון ותוספות נוספות
    כפי שכבר צוין, אחד היתרונות המרכזיים של התוכנה היא האפשרות להוסיף תוספות לבחירתך [אגב, כיום באקספלורר 7 גם יש אפשרות להוסיף תוספות...].

    אני רוצה להמליץ לכם על התוספות הטובות ביותר לדעתי:
    הראשונה שבהם – פותרת את בעיית התאימות של אתרים. קוראים לתוסף IE TAB והוא ניתן להורדה כאן.
    התוסף מאפשר למשתמש להחליף את דפדפן הצפייה בדף מסויים מפיירפוקס לאקספלורר ולהיפך (מאפשר ללכת עם ולהרגיש בלי). זהו התוסף הראשון שתרצו אצלכם על הפיירפוקס.

    התוספת השנייה שמומלצת ביותר היא בעצם סוג של "רשת חברתית" בשם del.icio.us אשר ניתן להורדה כאן. מדובר בתוסף אשר שומר הסימניות, בצורה נוחה מאוד, מאפשר למשתמש להגיע לסימניות שלו מכל מקום וכן להיעזר בידע המשותף של הגולשים על מנת למצוא סימניות המקוטלגות באופן דומה לסימניות המקולגות אצל המשתמש.

    התוספות האחרות בהן אני משתמש הן תוספות שנועדו לבעלי חשבון GMAIL. האחת, מאפשרת לי לדעת אם קיבלתי מיילים חדשים ומידע נוסף (השולח, כותרת המייל ומספר מילים מתחילת המייל) והיא ניתנת להורדה כאן; השניה, הופכת את הג'ימייל למעין כונן איפסון נוסף, כך שבאמצעות גרירה בלבד לחלונית התוסף מתבצעת שמירה של הקובץ אותו גררתי (ולהיפך – ניתן לגרור מהחלונית קבצים שנשמרו בדרך זו בג'ימייל לשולחן העבודה). תוסף זה ניתן להורדה כאן.

    אני לרוב לא משתמש בתוספים נוספים, גם משום שאני לא רוצה להפוך את פיירפוקס למפלצת זוללת זיכרון וגם, שמבחינה אישית, טרם מצאתי תוספים שמתאימים לדפוס העבודה שלי על המחשב. הדבר היחיד שאני עשיתי בנוסף על מנת להתאים את פיירפוקס לשימושי זה הפיכת מנוע החיפוש מגוגל (העולמי) לגוגל (ישראל).

    יצירת קבצי PDF

    שלומות,

    בפוסט זה ברצוני להמליץ על תוכנה ליצירת או המרת מסמכים לפורמט PDF.

    יתרונות הפורמט ידועים – אך להדיוטות ובקצרה – היתרון הגדול של הפורמט הוא הידיעה שהתצורה הנראית לעין תהיה זהה לכל משתמש הפותח את הקובץ. זאת בשונה, מקבצי DOC לדוגמא. קבצי "דוק", מבחינת עימוד ועיצוב, עלולים להיראות שונה בגרסאות שונות של מעבד התמלילים של מיקרוסופט [או במובהק אם יפתחו על ידי מעבד התמלילים של גוגל או סאן].

    לתוכנה קוראים PDF995. התוכנה יוצרת "מדפסת" נוספת למחשב. עכשיו, כל שנותר למשתמש הוא ל"הדפיס" את הקובץ הרצוי לו ב"מדפסת" החדשה ויווצר קובץ PDF חדש – שידמה, כמעט לחלוטין, לקובץ מודפס. אגב, התוכנה היא חינמית, למעט חלונית קופצת בזמן יצירת הקובץ המבקש מן המשתמש לרכוש את התוכנה. מחיר קטן לשלם עבור תוכנה מצוינת.

    כמובן – שלתוכנה זו יש שימושים נוספים. אני לדוגמא, כאשר הייתי צריך לשלוח למרצה סמינריון שכתבתי, ובשל גראפים, טבלאות ועיצובים מיוחדים קובץ ה"וורד" היה גדול במיוחד, המרתי את הקובץ לפורמט PDF לקובץ קטן בהרבה.

    שימושים נוספים אפשריים זה תיעוד ושמירת דפי אינטרנט כפי שהיו מופיעים בהדפסת האתר או בדיקת איך יראה תוצר ההדפסה [נניח מבחינת עימוד] ללא ביזבוז מיותר של דפים ודיו.